כתבו אלינו  מפת האתר  דף השער


קימקא מארח


אביתר בן-צדף

עמית מחקר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT), המרכז הבינתחומי הרצליה1. לשעבר עורך הבטאון מערכות בצה"ל.

 

 

איפה כולם?

עלינו לפעול לשנות את סעיף 20 (תחולה) בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל – תש"ל-1970 על מנת לכלול ברשימת המעוטרים את כל מי שקיבלו צל"ש ממפקדם אי-פעם – ממלחמת הקוממיות ועד מלחמת ששת הימים – ולא רק את מי שנכללו בהגדרה המצמצמת של הסעיף הזה.

 

בספר הרשמי, בעוז רוחם2,  המונה את בעלי העיטורים והצל"שים, וגם באתר האינטרנט של אגף כוח-האדם במטכ"ל (3) לא תמצאו את התותחן פייבל ברג, את שלמה ארבלי מהשריון4, את דני ורדון מגולני (שקיבל שני צל"שים ולאחר מכן, לאחר מותו בקרב, את עיטור הגבורה) 5, את רוז'י להר מהשריון (הלוחמת היחידה, שקיבלה צל"ש על לחימתה6) וגם לא את יצחק מצא הצנחן7.

עליהם ועל רבים אחרים כתבתי מאמרים בעקבות תחקירים, שעשיתי בעשרות השנים האחרונות. כך הגעתי אליהם. את מצא ואת ברג ראיתי מתרגשים כשאלוף דוד אלעזר (דדו) העניק להם תעודות צל"ש – מכתבים פשוטים בחתימתו על נייר המכתבים של לשכתו - למיטב ידיעתי, שני הצל"שניקים האחרונים בקרב על המים.

גיבורים רבים נעלמו מהזיכרון הלאומי וממורשת הקרב שלנו בעקבות מה שאני מגדיר כתקלה בניסוח חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל – תש"ל-1970 (8), שנחקק בכנסת בינואר 1970, והופעל בשנת 1973. החוק המיר את הצל"שים, שהעניקו מפקדי צה"ל, עד לחקיקתו למערכת של צל"שים ושל עיטורים. כידוע, בעקבותיו הונהגו ארבעה אותות לצל"שים (מרמת מח"ט ומעלה – עד לצל"ש רמטכ"ל) ושלושה עיטורים (מופת, עוז וגבורה).

כיצד העריכו את הצל"שים, שניתנו עד אז?

סעיף 20 א(2) בחוק קבע, שאות הגבורה, שהוענק לשנים-עשר לוחמים ומפקדים על מעשיהם במלחמת הקוממיות, יומר לעיטור הגבורה. לגבי שאר הצל"שים – קבעו שר הביטחון והרמטכ"ל, כי ועדה מיוחדת תקבע את ערכם היחסי, ותדרגם. כך ביום העצמאות תשל"ג – העשרים וחמישה למדינה – לאחר עבודה קשה של הוועדה, העניקו בשני טקסים (גלוי וחסוי) עיטורים למאות לוחמים ולשאירי הנופלים מביניהם.

סעיף 20 א(1) בחוק קבע, שההערכה מחדש תיעשה רק לגבי צל"ש רמטכ"ל, ואילו מרבית הצל"שים, שניתנו עד מלחמת ששת הימים, היו של אלופי פיקודים.

איני מקנא בוועדה, שהמירה את הצל"שים לעיטורים. אנשיה נחשפו ללחצים של גורמים שונים – קצינים בכירים בסדיר ובמיל', קציני חיל ראשיים, משפחות שכולות ואפילו עיתונאים עסקו בקידום עניינים של בעלי צל"שים, של יחידות ושל חילות. בסיכומו של דבר, זכו בעיטורים גם כאלה, שלא קיבלו צל"ש רמטכ"ל. אבל רבים נותרו ללא עיטור.

  • לענף משטר ומשמעת באכ"א/פרט, שריכז את הטיפול במקבלי צל"ש, לא היה מידע על חלק מבעלי הצל"שים. מרשימותיו, שהוגשו לוועדת העיטורים בשנות השבעים המוקדמות, נעדרו, לפחות, כעשרה בעלי צל"ש במלחמת סיני ואחרים.
  • עשרות לוחמים, שקיבלו צל"ש ממפקדי חטיבותיהם במלחמת הקוממיות, אינם ברשימות, ואין כיום שום גורם, המסוגל לאתר את כולם.
  • לצה"ל אין מידע על לוחמים, שקיבלו צל"ש בשנים הראשונות למדינה (1949-1953) – למשל, אנשי ההנדסה של חטיבת גבעתי, שעשו את מבצע מטען באוגוסט 1949 בירושלים, וקיבלו מהרמטכ"ל רב-אלוף יעקב דורי צל"שים, שאין להם תיעוד בארכיון צה"ל9.

בעקבות זאת, נוצרו במחשבי צה"ל והחילות השונים קבצים של מעוטרים, ואלה משמשים חילות ויחידות ללימוד מורשת הקרב שלהם. מערכת המידע הצה"לית – כולל של העמותות החיליות10 – אינה כוללת כעת את מי שאין להם עיטורים. כלומר, צל"שניקים, שלא עברו בהצלחה את ועדת העיטורים – כאילו לא קיבלו צל"ש כלל.

כדי לתקן את העוול הזה, עלינו לפעול לשנות את סעיף 20 (תחולה) בחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל – תש"ל-1970 על מנת לכלול ברשימת המעוטרים את כל מי שקיבלו צל"ש ממפקדם אי-פעם – ממלחמת הקוממיות ועד מלחמת ששת הימים – ולא רק את מי שנכללו בהגדרה המצמצמת של הסעיף הזה.

אמת ונכון, זה יגדיל את אוכלוסיית בעלי העיטורים. אין מדובר במאות ובאלפים, אלא בכמה עשרות לוחמים – וביניהם נופלים רבים. מגיע להם, שנדע עליהם, ונוכל לחנך את הדורות הבאים על מעשיהם.

------------------------

1.       הדעות, המובעות במאמר, מייצגות את עמדות המחבר בלבד, ואינן משקפות בהכרח את עמדות המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, או את אלו של המרכז הבינתחומי הרצליה.

2.        צה"ל וההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל-אביב, 2000.

3.       http://www.aka.idf.il/iturim/asp.

4.       ראו תחקירי בנושא: במחנה, 12 באוגוסט 1992.

5.       ראו תחקירי בנושא: רעות [בטאון ארגון אלמנות ויתומי צה"ל] 32, ראש השנה תשס"ה.

6.       ראו תחקירי בנושא: במחנה, 29 באפריל 1992.

7.       ראו תחקירי בנושא: במחנה 9, תש"ם.

8.       ס"ח תש"ל, 18; תשל"ה, 85; תש"ם, 34.

9.       על מבצע מטען – ראו תחקיריי בנושא: במחנה 45, תשמ"ו; במחנה 4-3, תשמ"ז.

10.   למשל, בית התותחן בזיכרון יעקב, יד השריון בלטרון, אתר ההנצחה לצנחנים בגבעת התחמושת בירושלים וכיו"ב.

 

 

כתבו לנו

לפורום

 

 

חוק העיטורים בצבא-הגנה לישראל, תש"ל-1970 1

1. הגדרות (תיקון: תש"ם)

בחוק זה, "חייל", "פקודות הצבא", "הרמטכ"ל" - כמשמעותם בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; "יחידה צבאית" - כיתה ומעלה או קבוצת חיילים שפעלה כצוות.

2. העיטורים (תיקון: תש"ם)

אלה העיטורים הבאים לציין מעשי גבורה, עוז ומופת של חיילים או של יחידות צבאיות, שנעשו בזמן שירותם:

(1) עיטור הגבורה;

(2) עיטור העוז;

(3) עיטור המופת.

3. עיטור הגבורה

שר הבטחון, בהמלצת הרמטכ"ל, רשאי להעניק עיטור הגבורה על מעשה גבורה עילאית שנעשה בעת לחימה מול פני האויב תוך חירוף נפש.

4. עיטור העוז

הרמטכ"ל רשאי להעניק עיטור העוז על מעשה שנעשה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש.

5. עיטור המופת

הרמטכ"ל רשאי להעניק עיטור המופת על מעשה שנעשה באומץ לב והוא ראוי לשמש מופת.

6. מסירת עיטורים למשמורת

(א) אם האדם, שעל מעשהו הוענק העיטור, לא היה בחיים בשעת ההענקה, רשאי שר הבטחון או הרמטכ"ל, לפי הענין, להורות על מסירת העיטור לשאר-בשרו למשמורת.

(ב) "שאר-בשר" של נפטר, לענין סעיף זה, הוא אחד מאלה, לפי הסדר:

(1) אלמנה או אלמן,

(2) בן או בת,

(3) אם,

(4) אב,

(5) אח או אחות;

היו שארי בשר אחדים בדרגת קירבה אחת, יימסר העיטור למבוגר שביניהם.

(ג) המוסמך להעניק את העיטור רשאי להורות, לגבי מקרה מסויים, על מסירת העיטור למשמורת לאדם שלא לפי הסדר הקבוע בסעיף קטן (ב) או למי שאינו שאר בשרו של הנפטר.

7. אותות מערכה (תיקון: תשל"ה)

(א) אותות לציון השתתפותו של חייל, של שוטר כמשמעותו בפקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971, של סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971, או של עובד שירותי הבטחון הממלכתיים, במלחמה, במערכה או בקרב (להלן - אות מערכה), והזכאים לקבלתם, יקבע שר הבטחון, באישור הממשלה.

(ב) צורת אות מערכה יקבע שר הבטחון.

(ג) אות מערכה יעניק שר הבטחון או מי שהוסמך לכך מטעמו.

(ד) לענין סעיפים 8 ו-12 עד 16 דין אות מערכה כדין עיטור, וכל הוראות הסעיפים האמורים יחולו גם על אות מערכה, בשינויים המחוייבים.

7א. הענקת אות מערכה לסוגים נוספים (תיקון: תשל"ה)

שר הבטחון, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, רשאי להעניק אות מערכה לאדם או לקבוצות של בני-אדם שסעיף 7(א) אינו חל עליהם, לציון השתתפותם במלחמה, במערכה או בקרב.

8. שיקול דעת הרשות

הענקת עיטור מסורה לשיקול דעתו של המוסמך להעניקו, ואין אחר החלטתו ולא כלום.

9. צורת העיטור

הממשלה, לפי הצעת שר הבטחון, תקבע את צורת העיטורים.

10. סדרים וטקסים (תיקון: תש"ם)

הסדרים להענקת עיטורים והטקסים למסירתם ייקבעו בפקודות הצבא. כן יקבעו הפקודות מי המוסמך לקבל עיטור יחידתי, אופן קבלת עיטור כאמור ומשמורתו ביחידה.

11. תג לעיטור

(א) מי שעשה מעשה שעליו הוא ראוי לעיטור, ועשה פעם נוספת מעשה שעליו הוא ראוי לאותו עיטור, מותר להעניק לו על מעשה כזה תג לעיטור, אך לא יוענק לו אותו עיטור פעם נוספת.

(ב) דין תג כדין עיטור וכל הוראות חוק זה והתקנות על פיו בדבר עיטורים יחולו גם על תג.

12. ענידה

שר הבטחון רשאי להתקין תקנות בדבר אופן ענידת עיטורים שהוענקו לפי חוק זה, ורשאי הוא לקבוע בהן את הנסיבות שבהן מותר לענוד אותם.

13. פסולים לענידה

מי שהוענק לו עיטור לא יהיה רשאי לענדו אם הוא אחד מאלה:

(1) אדם המרצה עונש-מאסר או עונש-מחבוש;

(2) אדם שלאחר שהוענק לו העיטור הורשע בשל אחת העבירות האלה:

(א) עבירה לפי סעיפים 7, 8, 9, 10, 11, 17, 22 או 23(ב) לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי-חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957;

(ב) עבירה לפי סעיפים 12(א), 13, 21 או 23(ג) לחוק דיני העונשין (בטחון המדינה, יחסי-חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז-1957, כאשר העבירה בוצעה תוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה;

(ג) עבירה לפי סעיפים 43, 44 או 45 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;

(ד) עבירה לפי סעיף 46 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, אם העבירה נעברה בזמן לחימה או תוך כדי שימוש בנשק או איום בו;

(ה) עבירה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, אם נקבע בפסק-הדין במפורש, כי הכוונה שלא לחזור לצבא הוכחה שלא על פי החזקה שבסעיף 93 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955.

14. איסור הייצור והשימוש

(א) לא ישתמש אדם בעיטור או בדבר שיש בו צורת עיטור או דמותו לפרסומת מסחרית.

(ב) לא ייצר אדם דבר הדומה לעיטור עד כדי להטעות, לא יענדו ולא ישתמש בו למטרה אחרת.

(ג) לא ייצר אדם עיטור או דבר שיש בו צורת עיטור או דמותו, לא יסחור בהם, ולא ישתמש בהם למטרת פרסום או הסברה, אלא על פי רשיון בכתב מאת מי ששר הבטחון הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי הרשיון; סעיף-קטן זה אינו גורע מהאיסור שבסעיף-קטן (א).

(ד) מי שהוענק לו עיטור לא ימכרנו, לא ימשכן אותו ולא ישעבד אותו בדרך אחרת.

(ה) העובר על הוראת סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1000 לירות; הורשע אדם על אי- קיום תנאי-רשיון שניתן לו לפי סעיף-קטן (ג), בטל הרשיון מכוח ההרשעה; הוראה זו אינה גורעת מסמכות לפי כל דין אחר לבטל את הרשיון או לשנות את תנאיו.

15. עונשין (תיקון: תש"ם)

(א) (1) המוסר ביודעין לאדם המוסמך, על פי חוק או על פי פקודות הצבא, לברר עובדות לצרכי חוק זה, ידיעה כוזבת בפרט חשוב, או (2) המוסר ידיעה כאמור למפקדו או לרשות אחרת, בכוונה להשיג שלא כדין עיטור לעצמו, ליחידתו או לאחר, או בכוונה למנוע הענקתו של עיטור לזולת או ליחידה אחרת, דינו - מאסר שנה אחת או קנס 3,000 לירות.

(ב) העונד עיטור ללא זכות לענדו או העונד עיטור בניגוד לחוק זה או לתקנות לפיו, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 1,000 לירות.

(ג) העונד עיטור או דבר הדומה לעיטור או המשתמש בו בדרך אחרת, בדרך שיש בה משום בזיון לעיטור, דינו - מאסר שנה או קנס 3,000 לירות.

16. איסור עיקול

עיטור שהוענק לפי חוק זה, אינו ניתן לעיקול ולא ייכלל בנכסיו של פושט-רגל כמשמעותם בסעיף 37 לפקודת פשיטת-רגל, 1936.

17. תיקון חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

בסעיף 131 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, אחרי "תג צבאי" יבוא "אות מערכה או עיטור".

18. ציונים לשבח

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותו של הרמטכ"ל או של מי שהוסמך לכך בפקודות הצבא, להעניק ציונים לשבח על מעשים שאינם תואמים את המבחנים להענקת עיטור לפי חוק זה.

19. עיטור לשוטר מג"ב

(א) הסמכויות לפי חוק זה בדבר הענקת עיטורים על מעשי חייל ניתנות לשר הבטחון ולרמטכ"ל, לפי הענין, גם לענין הענקת עיטורים על מעשי שוטר מג"ב, ובלבד שעשה את המעשה במילוי תפקידו, בהוראת הצבא, בשיתוף עמו או תוך כדי תיאום עמו.

(ב) דין עיטור שהוענק על פי סעיף זה כדין עיטור שהוענק על מעשה של חייל.

(ג) לענין סעיף זה, "שוטר מג"ב" - מי שנמנה עם חיל המשטרה ומשרת במשמר הגבול.

20. תחילה

(א) ניתן להעניק עיטור על מעשה שנעשה אחרי יום כ"ה באייר תשכ"ז (4 ביוני 1967); ואולם מי שעד אותו יום הוענק לו -

(1) ציון לשבח על ידי הרמטכ"ל, מותר להעניק לו על המעשה שעליו צויין לשבח עיטור לפי חוק זה;

(2) "אות גיבור ישראל", דינו כדין מי שהוענק ונמסר לו עיטור הגבורה לפי חוק זה.

(ב) אות מערכה לציון השתתפות במלחמת הקוממיות, במלחמת סיני או במלחמת ששת הימים, דינו כדין אות מערכה שהוענק לפי חוק זה.

21. ביצוע ותקנות

שר הבטחון ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

_________________________________

1 ס"ח תש"ל, 18; תשל"ה, 85; תש"ם, 34.

 

 

 

חזור למעלה

כתבו אלינו  מפת האתר  דף השער


קימקא מארח