|
היהלום והאתנן על ההזנייה של החברות
בוועדה לבחירת שופטים מעשה בזקנה אשר נקרתה בדרכו של גדוד חיילים. אמרה הזקנה לעצמה: אם אני
אתנגד, זה לא יעזור לי, כי הם רבים וחזקים, ואני זקנה וחלשה, ולכן עדיף לי
ליהנות מזה, במקום להתנגד. ודבר דומה קרה לחה"כ שאול יהלום, חבר הוועדה לבחירת שופטים,
אשר, ביום 6.5.2004, התכנסה לפיינל פור, ובחרה כשופטי בית המשפט העליון,
בין השאר, את היועץ המשפטי לממשלה, עד לאחרונה, אליקים רובינשטיין, ואת
פרקליטת המדינה הנוכחית, עדנה ארבל, למרות הביקורת הציבורית הקשה על
שניהם. חה"כ יהלום הביע כל הזמן התנגדות נחרצת לבחירתה של ארבל
לביהמ"ש העליון. בחירתה של זו הייתה מובטחת גם בלעדיו, אבל לאהרן ברק היה
חשוב להראות שהבחירה שלו-שלה הייתה פה-אחד, ובעבור המטרה הזאת הוא היה מוכן לשלם
במטבע עובר-לסוחר: הבטחה ליהלום כי בעוד חצי שנה המועמדת "שלו", שופטת
ביהמ"ש המחווזי דבורה ברלינר, תקבל מינוי-בפועל לביהמ"ש העליון. יכול להיות שברלינר היא מועמדת ראוייה לביהמ"ש העליון, ויכול להיות
שלא, אבל אם היא, בסופו של דבר, תגיע לשם – יכול להיות שזה יהיה רק בזכות
האתנן (המיותר) שהעניק אהרן ברק לשאול יהלום תמורת ההצבעה עבור עדנה ארבל. ואני מניח שאתם יודעים מי עובד תמורת אתנן, ומה הוא מקבל לבסוף. |