נציבות תלונות הציבור על שופטים
לתוכן
העניינים של תת-המדור: נציבות תלונות הציבור על השופטים
|
שטרסברג-כהן – טובה למי? רוצה אבל לא יכולה או יכולה אבל לא רוצה? הכנסת
חוקקה, בשעה טובה ומוצלחת, את חוק נציב תלונות הציבור על שופטים. אמרתי
"בשעה טובה ומוצלחת", ואני בספק רב אם השעה אכן הייתה מוצלחת. טובה
היא בטח לא הייתה. הרעיון
שעמד ביסודו של החוק הזה נתקל מלכתחילה בהתנגדות עזה של מערכת המשפט, ולא קשה
להבין מדוע. גם
אחרי שהחוק נחקק יישומו התחיל ברגל שמאל, כי במועד שנקבע בחוק לא נבחר כל נציב,
וגם כאשר כבר נבחרה הנציבה – שופטת בית המשפט העליון
הפורשת לקיצבה בהגיעה לגיל 70, טובה שטרסברג-כהן – תחילת כהונתה נדחתה למועד עתידי, ובפועל
היא נכנסה לנעלים החדשות רק בתחילת חודש אוקטובר, 2003. בחירתה
של שופטת ביהמ"ש העליון בדימוס לתפקיד הנציבה
נתקבלה בתגובות ספקניות וצוננות מצד הציבור, כי זה היה המשך טבעי לרעיון
שהשופטים שופטים את עצמם. עם
היודע דבר בחירתה לתפקיד של שופטת בית המשפט העליון, פניתי אליה באופן אישי,
בהצעה לשמש כמנכ"ל הנציבות העומדת לקום. את הרעיון הגיתי הן כדי לספק את
האגו הפרטי שלי, והן כדי למלא שליחות ציבורית חשובה, המתאימה ביותר לתכונותי. כמובן שלא שכחתי לברכה על עצם בחירתה
למעשה-הבראשית הזה. בעשותי
כן סברתי לפי תומי כי כשם שלנציבות תלונות הציבור ה"כללית" (במשרד מבקר
המדינה) יש מנכ"ל, כך צריך להיות מנכ"ל גם לנציבות המסויימת הזאת. משרת
המנכ"ל היא, כמקובל במשרדי הממשלה, היא מינוי "אישי", במיוחד
בגלל יחסי-האמון המיוחדים בין העומד בראש היחידה לבין המנ"ל
שלו, ועל כן סברתי, לפי תומי, כי אם לנציבה יהיה רצון עז למלאאת
שליחותה על הצד הטוב ביותר, היא לא תבחר מנכ"ל לפי טעמו של אהרן ברק,
אלא לפי מה שיהיה הטוב ביותר למוסד שהיא מקימה. במכתבי
אמרתי, בין השאר: אין זה סוד כי התגובות בציבור הרחב לבחירתך לתפקיד הזה
– עוד לפני שהבחירה נעשתה, אבל כבר הייתה ב"צנרת" – היו צוננות ביותר.
אני לא סבור כי זה עניין אישי, אלא שמי שהיה שופט כל-כך הרבה שנים, קשה לציבור –
בצדק או שלא בצדק - להניח שהוא ישנה את עורו. את יכולה לומר שהציבור טועה, אבל הציבור הוא
"בעל הבית" והוא הצרכן, ה"לקוח" שעליו נאמר "הלקוח
תמיד צודק", וממילא הוא גם הקובע, ומי שרוצה לזכות באמונו – ואמון, כמו
אהבה, זה עניין רגשי אשר לא ניתן לכפות אותו בשום דרך – יצטרך לעמול קשה על כך. בתשובה מודה לי הנציבה המיועדת על ברכותי, ועונה כי "עבדתי
כ-20 שנה כעורכת דין פרטית ו-26 שנים כשופטת. צרכי הציבור וצפיותיו כמו גם צרכי
המערכת ידועים ומוכרים לי היטב. אינני שותפה לחששותיך בדבר אמון הציבור בנציבות
ובעומד בראשה". דבר זה אכן מראה כי לנציבה החדשה אכן חשוב
לשווק את עצמה, אבל השאלה איך עושה את זה מי שבמשך 26 השנים האחרונות היה לו
הכוח לכפות את עצמו על הציבור, בלי שיזקק למאמצי שיווק, וכעת נדמה לו שהאמון
הציבורי הוא "מובן מאליו". כנראה שהיא רוצה, אבל לא בטוח שהיא יכולה. בשולי מכתבה עונה לי שטרסברג-כהן
כי "המשרות תאויישנה על ידי מכרז ולא אני מטפלת
בכך", וזה אכן התברר כנכון. בירור בנציבות שירות המדינה העלה כי התקיים
מכרז פנימי (לפי הנחיות האוצר ממלאים משרות חדשות מתוך עובדי המדינה, ולא מהחוץ)
לשתי משרות של "ממונים בכירים". דרגת "ממונה בכיר" נמצאת בתחתית
הסקאלה של התפקידים הבכירים במשרד המשפטים. משהו כגון זנב לאריות,
ויחידה אשר מתחת לעומד בראשה יש צוות של שני ממונים בכירים (לך תדע איזה צוות יש
מתחתיהם) הינה משהו בסדר-גודל של מחלקה בפרקליטות המדינה... אני, במקום שטרסברג-כהן,
הייתי עושה שרירים, כדי לקבל יחידה בסדר-גודל המתאים למשימה, ולא ברור לי מדוע
היא הסכימה לקבל תפקיד עם כל כך מעט שיניים. אז יכול להיות שהיא דווקא רוצה, אבל לא בטוח שהיא
יכולה. הנוסח המלא של מכתבה של הנציבה המיועדת – עדיין
בתקופת ה"אקסטרא" שלה בביהמ"ש העליון
– כאן. חלפו להם הימים, הגיע הסתיו, והנציבה
מתיישבת על כסאה, וחוגרת, מן הסתם, את חגורות הבטיחות, ואני, כמנהל המרכז
לתלונות הציבור על שופטים ורשמים, מזמין אותה ליתן את ברכתה למיזם הזה, אשר
תועלתו הציבורית לא יכולה להיות שנוייה במחלוקת. בתשובתה הצינית מלגלגת עלי הנציבה.
היא "מודה" לי על "דאגתך" (המרכאות האלה –
במקור) לשיפור תדמית נציבות תלונות הציבור על שופטים, ובמיעה
את בטחונה כי הנציבות שהוקמה על פי חוק נציב תלונות הציבור על שופטים התשס"ב-2002, תמלא ביושר ובנאמנות את תפקידיה ללא צורך
בעזרה חיצונית. זה מזכיר לי את משל האריה והעכבר: גם
האריה לגלג על העכבר כאשר העכבר, בתמורה לשחרורו ממלתעותיו של האריה, הציע לו את
עזרתו, כסחורה "עתידית", אבל כאשר האריה נלכד ברשת הציידים, מי כרסם
את הרשת אם לא העכבר? על מכתבה זה אני עונה, בין השאר: צר לי
על הנימה העוקצנית (ואולי אפילו מעט צינית) אשר במכתבך מיום 7.10.03. וכי מה בסך-הכל
אנחנו ביקשנו זולת "ברכה מהרבי"? גם זה יותר מדי?! המרכז הארצי לתלונות הציבור על שופטים
ורשמים אינו דואג
ואינו "דואג" לא לתדמית של הנציבות, ולא לשום אינטרס אחר שלה, אלא רק לאינטרסים של עצמו ושל לקוחותיו ... והשאלה
היא מדוע לא לפרגן לבני-אדם - במיוחד
מצד מוסד-בחיתוליו אשר בעצמו זקוק למידה אדירה של פירגון.
גם לא ברור לי על מה ולמה הנימה ה"דפנסיבית" בדבריך, שהרי אני לא פיקפקתי,
אפילו לרגע קט, ביושר ובנאמנות של הנציבות. את
אומרת כי בטוחה את שהנציבות תמלא את תפקידה "ללא כל צורך בעזרה
חיצונית", ותוהה אני מאיכן הביטחון הזה, כאשר אין אנו יודעים כמה עבודה יזרים
הציבור אל הנציבות, וכמה משאבים (תקציב ותקנים) המדינה תהיה מוכנה להקדיש לכך -
לא היום, אלא מחר, עם גבור הצרכים. ... על
תשובתי זו – כמה מפתיע! – לא קיבלתי כל תגובה, בעוד שעל מכתב התלונה הראשון,
ששלחתי אליה חמישה ימים לאחר מכן, כבר קיבלתי תשובה, אליה אתייחס בהמשך. כנראה
שהפירגון אינה תכונה בולטת אצל מי שהצהירה כי
"אהבת האדם" היא התכונה החשובה ביותר של השופט. זהו מכתב התלונה – הפעם לא באמצעות המרכז לתלונות הציבור
על שופטים ורשמים, אלא באופן אישי, כי זו תלונה אישית שלי. אל
המכתב הזה, כאמור בו, צירפתי תקליטור, בי הכל כתוב
וערוך כך שיהיה נוח לקריאה, ולדילוג "מכל מקום לכל מקום". לא, לגמרי לא הייתי נאיבי כאשר שלחתי את
התלונה הזאת. היה לי ברור כמו שתיים ושתיים כי לנציבה תהייה בעייה
לא רק עם חבריה-דאתמול, אלא גם עם עצמה, שהרי קשה
להניח שהיא חרגה בהרבה – אם בכלל – מממוצע היושר האינטלקטואלי של השופטים, ואיכה
תוכל היא להוקיע שופט על שהוא מזלזל בטענות המתדיינים, ופוסק את הדין מטעמים
לא-כשרים, ואולי אפילו מושחתים? אבל, אמרתי לעצמי, אולי הצורך להצדיק את קיומה יגבר,
ובכל מקרה, אם היא לא תספק את הסחורה, נוכל לומר "אמרנו לכם"! והיא אכן סיפקה את הסחורה, מהר, חזק ובאופן לא
אלגנטי: "מכתבך האמור, אליו צירפת תקליטור, אינו מכיל תלונה מסוג
התלונות הנתונות לטיפולנו". שורה אחת, תריסר מלים, לאמור: על תשובתה זו עניתי לה בערך כך: החוק נתן בידייך את הסמכות לקבוע מהי סמכותך, ולצורך זה
העניק לך חסינות אבסולוטית (ראי סע' 24(ג) לחוק). כוח כזה וחסינות כזאת אין אפילו לכנסת, אבל את צמצמת את סמכותך, על
דרך הפרשנות ... ואנחנו נדאג שהמחוקק ייתן לך בכפייה את הסמכות שלא רצית לקבל או
ליטול ביזמתך. ואם קודם יכולנו להגיע למסקנה שהיא, כנראה, רוצה,
אבל לא בטוח שהיא יכולה, או לאפשרות האחרת, שהיא אולי רוצה, אבל לא בטוח
שהיא יכולה, המסקנה שלי, כעת היא שהיא יכולה אבל לא רוצה. יכולה – משום שהחוק מפקיד בידיה את
הבלעדיות על תחימת סמכויותיה, ומעניק
לה חסינות מפני פיקוח שיפוטי (קרי: התערבות בג"ץ), ולא רוצה – כנראה
משום המחוייבות שלה אל מי ששלחו
אותה אל הג'וב הזה, וגם אל עצמה, אל כב'
השופטת ט' שטרסברג-כהן, אשר, מן הסתם, לא הייתה טובה
מחבריה, אשר לטובתם היא כעת נשכבת על הגדר. וכמו שהבטחתי לה, את המשך הויכוח ננהל כאן. לסיכום: פרט פיקנטי מספרו הסידורי של תיק התלונה שלי הוא תיק כללי נ/1, ולכך יקראון במקומותינו "צדק
פואטי", משום שאת הדבר הזה אפשר לקרוא גם "נון" אחד כללי. ואכן, הכשלון הזה הוא כשלון כללי. לא בהכרח כשלונה של הנציבה, כי היא, למעשה, דווקא הצליחה מאוד. היא,
מלכתחילה, באה לעבודה הזאת עם קונצפציה מוגדרת, והצליחה להעביר את זה מהר מאוד
לציבור הרחב: אל תצפו ממני ליותר מדי!!! הכשלון הוא של החוק, אשר לא השכיל לתפוס את השור בקרניו, ונתן
לנו חוק אשר אי אפשר להשתמש בו, אלא לראותו בלבד. מה שאני יכול לומר לזכות עצמי הוא שלא נזקקתי לכמה שנים
כדי להוכיח לכל העולם כי צדקו מתנגדי החוק הזה – הן באשר לאופן בחירתו של הנציב,
והן באשר להגדרתן של העילות אשר בגינן ניתן להגיש תלונות על שופטים. פגעתי בול, כבר בירייה הראשונה. |
|
|
|
שמחה ניר, עו"ד משעול גיל 1-ג, כפר סבא 44281 טל' 09-7424838, נייד 051-520000 פקס 09-7424873 דואר אלקטרוני: quimka@quimka.com לכבוד הגב' טובה שטרסברג כהן ז'בוטינסקי 17 ירושלים נכבדתי, קבלי את ברכותי עם הבחרך לתפקיד נציב תלונות הציבור על השופטים. בהזדמנות זאת אני מתכבד ומציע את עצמי כמנכ"ל
הנציבות הזאת, ונראה לי כי זה הדבר היחיד אשר עשוי לבנות את אמון הציבור
במוסד הזה, אותו את עומדת להקים. אבאר את דברי. אין זה סוד כי התגובות בציבור הרחב לבחירתך לתפקיד הזה
– עוד לפני שהבחירה נעשתה, אבל כבר הייתה ב"צנרת" – היו צוננות ביותר.
אני לא סבור כי זה עניין אישי, אלא שמי שהיה שופט כל-כך הרבה שנים, קשה לציבור –
בצדק או שלא בצדק - להניח שהוא ישנה את עורו. את יכולה לומר שהציבור טועה, אבל הציבור הוא
"בעל הבית" והוא הצרכן, ה"לקוח" שעליו נאמר "הלקוח
תמיד צודק", וממילא הוא גם הקובע, ומי שרוצה לזכות באמונו – ואמון, כמו
אהבה, זה עניין רגשי אשר לא ניתן לכפות אותו בשום דרך – יצטרך לעמול קשה על כך. תארי לעצמך שהמוסד שאת מקימה לא יזכה לאמון הציבור,
והיחידים שיתלוננו הם תימהונים לא-מיוצגים, אשר יסברו, לתומם, כי המוסד הזה הוא
"תחליף ערעור", או "ערכאת-ערעור
נוספת" על מה שיש בחוק ... כמובן שתלונות כאלה דינן להידחות על הסף,
והתוצאה תהיה שכל התלונות נדחות, והציבור יאמר "אמרנו לכם"... אמרנו
לכם שהמשחק מכור, אמרנו לכם שמערכת המשפט תדאג לכך שנציב התלונות ייצא מתוכה,
דבר אשר יבטיח שזה יהיה מוסד "מטעם"... השאלה היא איך בונים את אמון הציבור. איך בונים אותו
יש-מאין. וכאן אסביר מדוע אני, כמנכ"ל הנציבות הקמה והולכת,
הוא היחיד אשר עשוי לבנות את אמון הציבור במוסד הזה. מאז שאני מכיר את עצמי, עוד לפני שהתחלתי ללמוד משפטים,
הוכחתי שאין אני מפחד לומר את אשר עם לבי, וגם כעורך-דין לא החשיתי, אפילו כאשר
הדבר סיכן את פרנסתי. מעולם לא עשיתי חשבון לאיש. כך גם הציבור מכיר אותי – אותו הציבור
שלאמונו תזקקי יום-יום ושעה-שעה – ו"תמהיל" כזה, של שופט-בדימוס הבא מתוך
המערכת יחד עם "עזר כנגד" כמוני, ייתן את המזיגה הנכונה, בעיני
הציבור והשופטים גם-יחד. עד כאן הצעתי. אני מזמינך לקבל אותי לשיחה משלימה, על מנת לפרט, ככל
הנדרש, את האני-מאמין שלי. בכבוד רב, שמחה ניר, עו"ד |
|
ב'
בסיוון, תשס"ג 2
ביוני, 2003 השופטת טובה שטרסברג-כהן לכבוד עו"ד שמחה ניר משעול גיל 1-ג כפר סבא 44281 א.נ., תודה על ברכותיך לרגל מינויי לתפקיד נציב
תלונות הציבור על השופטים. עבדתי כ-20 שנה כעורכת דין פרטית ו-26 שנים
כשופטת. צרכי הציבור וצפיותיו כמו גם צרכי המערכת ידועים ומוכרים לי היטב. אינני
שותפה לחששותיך בדבר אמון הציבור בנציבות ובעומד בראשה. המשרות תאויישנה
על ידי מכרז ולא אני מטפלת בכך. בכבוד רב, ט' שטרסברג-כהן |
|
המרכז הארצי לתלונות
הציבור על שופטים ורשמים משעול
גיל -1ג', כפר סבא 44281 טל'
09-7424838,
נייד 051-520000 פקס 09-7424873 quimka@quimka.com כפר
סבא, 2.10.03 לכבוד הגב' ט' שטרסברג-כהן נציבת
תלונות הציבור על שופטים ירושלים נכבדתי, הנדון: המרכז הארצי לתלונות הציבור על שופטים ורשמים בפתח הדברים הרשיני לברכך עם תחילת
פעולתה של הנציבות החדשה, שאת עומדת בראשה. אולי יהא זה נאיבי מצדנו, אבל אנחנו
מבקשים את ברכתך, עם הקמת של המרכז
הארצי לתלונות הציבור על שופטים ורשמים (להלן - המרכז), אשר, לדעתנו, יש בו
כדי לסייע לנציבות, כפי שאסביר להלן. המרכז
אינו מלכ"ר. המרכז הוקם כדי לסייע לציבור בפניותיו אל הנציבות, והניסיון
אשר כבר נרכש בנושא מלמדנו כי אכן הדבר נחוץ. להערכתנו 90 או 95 אחוז מהתלונות
אשר תגענה אל הנציבות תהיינה בעלות גוון "ערעורי" דומיננטי, אם לא
יחיד, וגם אם יהיה ממש כלשהו בתלונה, הוא "יילך
לאיבוד" בתוך ים החומר ה"ערעורי". בנסיבות כאלה תצדק הנציבות אם היא תדחה את אותן 90 או 95 אחוז מהתלונות, והציבור
יגיד "אמרנו לכם שהמשחק מכור ושהיא
תגן על חבריה. לשם כך שמו אותה שם", אבל, לעומת זאת, תלונות אשר תוגשנה
באמצעות המרכז תעבורנה ניפוי יסודי מכל חומר ערעורי, וגם מה שיש בו תלונה ראוייה יוכן בצורה שתקל על הנציבות לעשות את מלאכתה ביעילות
ובצורה הטובה ביותר. יתירה מזאת: מתלונן אשר יגיע אל המרכז,
ושם יוסבר לו כי אין לו "קייס" במסגרת הנציבות, ולמרות שהמרכז מתפרנס
מהגשת תלונות אין טעם להגיש תלונה במקרה שלו, הוא יקבל את ההסבר הזה ביתר הבנה מאשר תשובה מהנציבות, לאקונית, מן
הסתם, האומרת "לא מצאנו בתלונתך עילה לפי החוק". פעולתו של המרכז עשוייה,
איפוא, להקל
על מלאכתה של הנציבות, ולשפר את תדמיתה בעיני הציבור. אשר על
כן אנחנו, כאמור, מבקשים את ברכתך. בברכת גמר חתימה טובה, שמחה
ניר, מנכ"ל |
|
|
|
7.10.2003 לכבוד מר שמחה ניר רח' משעול גיל 1-ג כפר סבא 44281 מאשרת קבלת מכתבך שבנדון. אני מודה לך על "דאגתך" לשיפור תדמית
נציבות תלונות הציבור על שופטים. בטוחני כי הנציבות שהוקמה על פי חוק נציב תלונות
הציבור על שופטים התשס"ב-2002, תמלא ביושר
ובנאמנות את תפקידיה ללא צורך בעזרה חיצונית. בכבוד רב, ט' שטרסברג-כהן נציבת תלונות הציבור על השופטים |
|
על שופטים ורשמים משעול
גיל -1ג', כפר סבא 44281 טל'
09-7424838,
נייד 051-520000 פקס 09-7424873 כפר
סבא, 10.10.03 לכבוד הגב' ט' שטרסברג-כהן נציבת
תלונות הציבור על שופטים ירושלים נכבדתי, הנדון: המרכז הארצי לתלונות הציבור על שופטים ורשמים צר לי על הנימה העוקצנית (ואולי אפילו מעט
צינית) אשר במכתבך מיום 7.10.03. וכי מה
בסך-הכל אנחנו ביקשנו זולת "ברכה מהרבי"?
גם זה יותר מדי?! המרכז
הארצי לתלונות הציבור על שופטים ורשמים אינו דואג
ואינו "דואג" לא לתדמית של הנציבות, ולא לשום אינטרס אחר שלה, אלא רק לאינטרסים של עצמו ושל לקוחותיו, וכבר
בראשית דברי הבהרתי כי המרכז אינו
מלכ"ר, וכי המרכז הוקם כדי לסייע לציבור
בפניותיו אל הנציבות, ולא לנציבות עצמה. כל מה שאמרתי בקשר לנציבות אינו אלא
"שחקן חיזוק", אשר מראה כי גם
לנציבות עשוייה לצמוח תועלת מקיומם של גופים
פרטיים כדוגמת המרכז הארצי לתלונות הציבור
על שופטים ורשמים. לעניות דעתי, אם מוסדות כאלה היו קמים
תחת כל עץ רענן, ואם כל מה שיש
לציבור בבטן היה עובר דרך ידים מקצועיות, הציבור רק היה יוצא נשכר. והשאלה היא מדוע לא לפרגן לבני-אדם - במיוחד מצד מוסד-בחיתוליו אשר בעצמו זקוק
למידה אדירה של פירגון. גם לא ברור לי על מה ולמה
הנימה ה"דפנסיבית" בדבריך, שהרי אני לא פיקפקתי, אפילו לרגע קט, ביושר ובנאמנות
של הנציבות. את אומרת כי בטוחה את שהנציבות תמלא את
תפקידה "ללא כל צורך בעזרה חיצונית", ותוהה אני מאיכן הביטחון הזה, כאשר אין אנו
יודעים כמה עבודה יזרים הציבור אל הנציבות, וכמה משאבים (תקציב ותקנים) המדינה
תהיה מוכנה להקדיש לכך - לא היום, אלא מחר, עם גבור
הצרכים. ועוד מילה: שנים רבות אני מנסה להסביר
ל"מערכת" כי למרות חילוקי-הדיעות ביני לבינה, אנחנו חיילים באותה החזית, ואת הדבר הזה
אני אומר גם לך. בכבוד רב, שמחה
ניר, מנכ"ל |
|
משעול גיל 1-ג, כפר סבא 44281 טל' 09-7424838,
נייד 051-520000 פקס
09-7424873 www.quimka.com דואר
אלקטרוני: quimka@quimka.com כפר סבא, 15.10.2003 לכבוד הגב' ט' שטרסברג-כהן נציבת תלונות הציבור על שופטים ירושלים נכבדתי, למכתבי זה מצורף דיסק
ובו מכתב תלונה מפורט, עם קישורים למסמכים אחרים המצויים בדיסק, ועם
קישורים "מכל מקום לכל מקום", וכן מעט קישורים למסמכים אחרים הנמצאים
ברשת האינטרנט. מכתב התלונה נמצא במסגרת
העיקרית, ובמסגרת הימנית, הצרה, נמצא תוכן העניינים. תוכן העניינים גלוי כל
הזמן, וניתן להגיע באמצעותו בכל עת לכל מסמך אחר הקשור לתלונה. בחרתי בדרך הזאת של הצגת
התלונה, כדי להקל על העיון בה ובמצורפותיה, שהרי קל
בהרבה להחזיק דיסק בכונן התקליטורים מאשר הר-מסמכים על השולחן, וקל יותר להגיע
לנקודה מסויימת במסמך מסויים
באמצעות לחיצת-עכבר על קישור, מאשר לחפש
את אותה הנקודה על ידי הפנייה ל"מסמך כזה-וכזה, פיסקה שלישית מלמטה, שורה
רביעית, ד"ה כך-וכך" ... במחשב עם מערכת הפעלה 98windows ואילך הכנסת הדיסק לכונן אמורה לפתוח את קובץ
התלונה באופן אוטומטי. אם לא נפתח אוטומטית, נכנסים אל הדיסק דרך המחשב שלי,
ופותחים קובץ בשם COMPLAINT. מכתב התלונה עצמו מכיל
בתחילתו את ה"אני מאמין" שלי באשר לסמכותו של נציב התלונות, בתקווה
שכיוונתי לתפיסתך-את, ובהמשך אל התלונה גופה. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך
החדש. בכבוד רב, שמחה ניר, עו"ד |
|
כ"ה
תשרי, תשס"ד 21
אוקטובר, 2003 הנציבה טובה שטרסברג-כהן לכבוד מר שמחה ניר, עו"ד משעול גיל -1ג כפר סבא 44281 א.נ., הנדון:
מכתבך מיום 21150.03 תיק כללי נ/1 מכתבך
האמור, אליו צירפת תקליטור, אינו מכיל תלונה מסוג התלונות הנתונות לטיפולנו. בכבוד רב, ט' שטרסברג-כהן נציבת תלונות הציבור על השופטים |
|
משעול
גיל -1ג', כפר סבא 44281 טל'
09-7424838,
נייד 051-520000 פקס 09-7424873 www.quimka.com quimka@quimka.com כפר
סבא, 23.10.03 לכבוד הגב'
ט' שטרסברג-כהן נציבת תלונות הציבור על שופטים ירושלים נכבדתי, הנדון: מכתבך מיום 21.10.03 תיק כללי נ/1 החוק
נתן בידייך את הסמכות לקבוע מהי סמכותך, ולצורך זה העניק לך חסינות אבסולוטית
(ראי סע' 24(ג) לחוק). כוח כזה וחסינות
כזאת אין אפילו לכנסת. אבל את
צמצמת את סמכותך, על דרך הפרשנות, ומסע' 24(ג) הנ"ל אנו למדים כי פרשנותך
היא סופית, ואין אחריה ולא כלום. אם הטיית-משפט מטעמים זרים, או אפילו מושחתים,
אינה "עניין הנוגע להתנהגותו של
שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט", ואם גם "זוטי
דברים" אינם עילה לתלונה (ובצדק!!!) נשאלת השאלה מה עוד נותר מכל החוק -
ושופטי ישראל ישמחון ויצהלון. הויכוח,
מכאן ואילך, יתנהל איפוא בהאתר של קימקא (www.quimka.com), ובשאר אמצעי-התקשורת. ואנחנו
נדאג שהמחוקק ייתן לך בכפייה את הסמכות שלא רצית לקבל או ליטול ביזמתך. בכבוד רב, שמחה ניר, עו"ד |
נציבות תלונות הציבור על שופטים