לתוכן
העניינים של תת-המדור: על הדין המשמעתי בלשכת עורכי-הדין
|
איכן ישנם עו"ד
אנשים כמו אמיל ("J'Accuse…!") זולא? מבוקש אדם כזה, בעל
מעמד ציבורי, בעל אומץ, אשר יתריס כנגד בית המשפט העליון : אני מאשים...! הסיפור על מה שלשכת עורכי הדין עשתה – ובית המשפט העליון אימץ –
לעורך-הדין שמחה ניר כבר ידוע, והוא פורסם באמצעי התקשורת, וגם באינטרנט. זאת "תמצית הפרקים הקודמים": האם
עו"ד שמחה ניר "חסר כבוד לבית המשפט"? על משפט משמעתי
בגין מכתב לראש ההוצל"פ, על הודעת-הערעור לבית
המשפט העליון, ועל פסק-הדין. האם
עו"ד שמחה ניר "חבר בארגון טרור"? האם
עו"ד ד"ר משה וינברג, יו"ר ביה"ד
המשמעתי במחוז ת"א של לשכת עורכי-הדין הוא צדיק או מושחת? טיוטה ראשונית, גירסה משופרת, של העתירה לדיון נוסף. טיוטה אחרונה
של העתירה לדיון נוסף. העתירה לדיון
נוסף, כפי שהוגשה. ההחלטה לדחות
את העתירה לדיון נוסף. גם התגובות הנזעמות, אשר חלקן מאשימות את בית המשפט העליון
ב"מעשה נבלה" וכו', כבר היו נחלת הכלל,
ועיון חלקי בפורומים השונים באינטרנט יראה תמונה ברורה. המעניין מכל הוא שדווקא
אלה החושבים כי עו"ד ניר אכן עבר את העבירה המיוחסת לו – דווקא אלה מביעים
את התדהמה והזעזוע העמוקים ביותר מגזר-הדין! סיפור-המעשה:
ראש ההוצל"פ התלונן בפני לשכת עורכי-הדין על
מכתב של עו"ד ניר. מעיון בפסק-הדין בו מובא המכתב במלואו, רואים כי אין בו
אלא אזהרה לראש ההוצל"פ, כי יפעל כדין. פסה"ד
הוא על"ע 3954/03. לשכת עורכי-הדין שכחה, משום מה, שהיא אמורה
להגן על חבריה, ולא לשמש "משטרת המחנה"
בידי בעלי השררה, בפניהם הם מופיעים יום-יום, והצורך
לרצות אותם – את בעלי השררה – גובר, מן הסתם, על חובתם כלפי בוחריהם. זו אינה הפעם הראשונה שהם והלשכה חוברים
יחדיו להתנכל לחופש-הדיבור של עו"ד שמחה ניר. בפעם הקודמת דובר בתיזמורם
של בתיהמ"ש לתעבורה והתביעה המשטרתית להוציא
הודעות מהנאשמים, ועל פסק דינו של ביהמ"ש העליון באותה הפרשה פורסמו ברבים
לפחות 2 מאמרים: של הפרופ'
זאב סגל ("רגישותה של הרשות השופטת", הארץ, 18.12.2001),
המאשר כי הדברים שפורסמו ידועים לכל, וגם אומר כי סתימתם של השופטים את הביקורת מעידה
דווקא על חולשתה של מערכת המשפט, ולא על חוסנה. העתק
המאמר צורף לעתירה לדיון נוסף. ושל עו"ד ג'ונתן
רוזנבלום: "Drunk
with arrogance"
("שיכורי שחצנות"). והם עדיין מ-פ-ח-ד-י-ם. מפחדים משמחה ניר,
הנמר-של-נייר.
לא ניתן לפרט כאן את הכל, אבל בשלב הזה די
לנו בכך שהם, השופטים, התעלמו מכל הטענות החשובות של עו"ד ניר, כדי שיוכלו
להגיע לתוצאה הסופית אליה הם הגיעו.
תחת הכותרת "שמחה ניר, עו"ד, חבר בארגון טרור?" תמצאו "דגימה"
של ההתעלמויות שלהם, אשר נועדו לתת הכשר למה שהם עשו לעו"ד ניר.
פרטים נוספים יתפרסמו כאן, בהדרגה.
אבל בינתיים מבוקש אדם אמיץ ובעל מעמד ציבורי
שילמד את התיק הזה (ואחרים הקשורים בעו"ד ניר) – כל הפרטים יועמדו לרשותו,
כמובן – וייקח על עצמו למלא בפרשה הזאת את תפקידו של אמיל זולא
ולהכריז בשער-בת-רבים: "!J´accuse": אני מאשים!!! האם ישנם עו"ד אנשים המוכנים למלא את
התפקיד הזה? אל ה"אני
מאשים" הסובייקטיבי של עו"ד שמחה ניר |